מהי הצהרת הון למס הכנסה וכיצד מגישים אותה?

במידה מסוימת הצהרת הון היא מעין בדיקת אמינות. ממש כשם שבחקירות, בסקרים או במחקרים מסוימים המתוחקר נשאל מספר פעמים אותה שאלה על מנת לבחון את העקביות ואת רמת האמינות שלו, כך הצהרת הון משמשת לבחינת אמינות הדיווחים השנתיים.

בעולם אידיאלי המושתת על אמון, יושר והגינות כנראה שלא היינו נדרשים למלא טופס הצהרת הון מס הכנסה לא היה קיים וחדי-קרן היו חלק אינטגרלי מהנוף הזואולוגי שלנו.
אך למרבה הצער זה לא מה שקורה במציאות.
במציאות בעלי עסקים וחברות ואחרים נדרשים, בנוסף להגשת הדוח השנתי הקבוע, למלא גם הצהרת הון ולהגישה למס הכנסה.

ועד שנחיה בעולם אידיאלי כנראה שנצטרך להמשיך ולהגיש הצהרות הון למס הכנסה…

מהי המטרה העיקרית של הצהרת הון?

הצהרת הון נועדה לספק למס הכנסה תמונה מלאה אודות מצבו הפיננסי של אדם ומשפחתו. בהצהרה זו האדם או מייצגו (רואה חשבון, יועץ מס) מדווחים על הפרטים הבאים:

נכסים – בתים, מגרשים, דירות, שיפוצים ויש לכלול חוזה רכישה, חוזה שכירות ותיעוד בעלות כמו גם גובה דמי שכירות.
התחייבויות – משכנתאות, הלוואות וחובות לבנקים, לגופים חוץ-בנקאיים, לחברים, לקרובים.
סטטוס בנקאי – דיווח על כל חשבונות הבנק ופעילות בניירות ערך, על יתרותיהם.
מתנות וירושות – הצהרה על סכומי הכסף המדויקים שניתנו במתנה/בירושה.
חסכונות והשקעות – קרן פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, חסכונות, קרנות נאמנות, ניירות ערך (אופציות, מניות, אג”ח וכו’).
רכב – מספר רכבים, סכום הרכישה, מועד הרכישה , חשבונית הרכישה וצילום רשיון רכב.
רכוש ותכולת בית – כיום יש להצהיר בדוח הצהרת הון על כל ציוד ומכשור שעלותו מעל ל-1,000 ₪ וכן על אוספים, תכשיטים, זהב וגם תכולת כספות בבית.
ביטוחים – ביטוח דירה, ביטוח מקצועי, ביטוח בריאות, ביטוחי רכב וכו’.
זכיות כספיות – יש לדווח למשל על זכויות בהגרלות או זכיות כספיות בהליכים משפטיים.

התחברו לריווחית ובחרו תוכנה לניהול העסק והחשבונות

הקליקו לבחירת התוכנה הרצויה

בדיקה והצלבת מידע – על שום מה?

מרגע שמס ההכנסה מקבל את הצהרת ההון מתחילים תהליכים של בדיקה והצלבה.
בדיקה על שום שמס הכנסה בודק את ההון, הנכסים, ההכנסות וההוצאות, והצלבה על שום שמס הכנסה מצליב את נתוני הצהרות ההון עם נתוני הדוח השנתי ומשווה בין הצהרת ההון עדכנית לבין הצהרת הון קודמת וכן בין הצהרות הון לבין דיווחים שנתיים.

במידה ויש הלימה בין הנתונים – אז הכול בסדר. אך היה ויש חוסר הלימה בין נתוני הדוחות השנתיים לבין נתוני הצהרות ההון ונמצא כי יש הון בלתי מוסבר ממקור לא ידוע – מס הכנסה יחשוד שהכנסות מסוימות לא דווחו כחוק והאדם יידרש להסביר את הפער. במידה וההסבר לא יניח את הדעת יהיה צורך לשלם מיסים על ההכנסות שלא דווחו (מס הכנסה, מע”מ וביטוח לאומי).

מי צפוי לקבל דרישה להגשת הצהרת הון?

בישראל בעלי הסטטוסים הבאים ידרשו להגיש הצהרת הון:

כל מי שפתח תיק עצמאי במס הכנסה
שכירים בעלי שליטה בחברות
שכירים בעלי הכנסות העולות על סכום מסוים (את הסכום יש לבדוק בכל שנה בתקנות)
בעלי מניות מהותיים

נכון להיום, שנה עד שנתיים מרגע פתיחת תיק במשרדי מס הכנסה יידרש האדם להגיש הצהרת הון ראשונה. בדרך כלל מגיע טופס הצהרת הון בדואר וכך יודעים שהגיעה העת למלא ולהגישה.
לאחר מכן, על פי רוב קיימת דרישה להצהרת הון מדי 3 עד 5 שנים. יחד עם זאת, מועדים אלו יכולים להשתנות, זה תלוי בענף ובתחום העיסוק כמו גם שזה תלוי במועד ביצוע עסקאות משמעותיות.

מתי יש להגיש הצהרת הון למס הכנסה?

את ההצהרה יש להגיש עד 120 יום מרגע קבלתה.

שימו לב, איחור בהגשה עשוי לגרור קנסות פיגור ונחשב עבירה פלילית פיגור, וגם אי הגשת הצהרת הון נחשבת לעבירה פלילית ונושאת קנסות.

על חשיבותה של הצהרת ההון הראשונה

הצהרת ההון הראשונה היא חשובה באופן מיוחד ויש למלא אותה באופן מדויק ומקצועי.

מדוע?
הצהרת ההון הראשונה היא למעשה ההצהרה שלאורה יבדקו הצהרות ההון הבאות. היא הבסיס להשוואות עתידיות שמבצע מס הכנסה. בעת בדיקת הצהרת ההון השנייה, למשל, מס הכנסה משווה בין ההצהרה הראשונה לבין הצהרת ההון השנייה. מיסים, הוצאות עסקיות והוצאות מחיה שוטפות מופחתים כמובן, אך אם בהצהרת ההון הראשונה ידווחו נתונים מוטעים או לא נכונים, אם בתום-לב או אם בזדון, הם צפויים לעלות ולצוף בהצהרות ההון הבאות, וחבל. אלו טעויות ששולחות אנשים ישירות לחדרי החקירות של משרדי מס ההכנסה.

בלי קונץ-פטנטים

בכל מה שנוגע לדיווח מס שנתי או הצהרת הון מס הכנסה מאוד מחמיר, ומומלץ מאוד שלא לנסות כל מיני שטיקים, קונץ-פטנטים או לעגל פינות.

אי דיווח על חשבונות בנק, כספים ונכסים בחו”ל – רשויות המס הישראליות מקושרות לרשויות המס במדינות רבות בעולם, לכן יהיה זה מאוד קשה להבריח נכסים או להסתיר הון בחו”ל.
העברת כספים ונכסים לקרובים כ”מתנות” – רשויות המס מקושרות לבנקים בישראל, אי אפשר לבצע תנועות בחשבונות בנק מבלי שרשויות המס (וגם הבנקים עצמם) יבקשו הסבר. וממילא גם יש להגיש פירוט יתרות של חשבונות בנק, אז אין שום טעם להעביר במתנה נכסים וכספים על שם קרובים ובני משפחה.
דיווח על הכנסות כזכיות הימורים – מס הכנסה בוחן בזכוכית מגדלת הכנסות שדווחו כזכיות בהימורים. הם לוקחים בחשבון שבהימורים “הבית (הקזינו) כמעט תמיד מנצח” ולא מגלים סלחנות לדיווחים כוזבים מהימורים.
אי דיווח על רכישות/הוצאות – רשויות המס שלנו מקושרות היטב לכל מאגרי המידע של רשויות המדינה. הן יודעות כמה פעמים נסענו לחו”ל, איזה רכבים יש לנו, מתי רכשנו אותם ואיזה נכסים נמצאים בבעלותנו – גם אם קנינו אותם במזומן, יש להם תיעוד. בעלות רכב נרשמת במשרדי משרד הרישוי, יציאות וכניסות לחו”ל רשומות ברשות האוכלוסין וההגירה ובשדות התעופה ובעלות על נכסים – בטאבו.
אי הצהרה על כספות בנק – גם אין שום הגיון להסתיר תכולה של כספות בבנק. מעבירים למס הכנסה ריכוזי יתרות של חשבונות הבנקים ובתוך כך יש גם דיווח על כספות בבנק.